הודו נמצאת על סף השגת צמיחה שנתית יוצאת דופן של עד 8% בעתיד הנראה לעין, מונעת בעיקר על ידי התקדמות ניכרת ביכולות הייצור שלה. שר האיגוד לרכבות, תקשורת, אלקטרוניקה וטכנולוגיית מידע, Ashwini Vaishnaw, הדגיש את השיפורים המשמעותיים במגזרים שונים, כגון אלקטרוניקה, תרופות, כימיקלים והגנה. שיפורים אלה עולים בקנה אחד עם היוזמה השאפתנית של ראש הממשלה נרנדרה מודי , " Make in India ", הדוגלת בייצור והרכבה מקומיים.
האופטימיות של וישנו באה בעקבות ההכרזה האחרונה של הממשלה על תקציב ביניים, המקצה 11.11 טריליון רופי משמעותי (133.9 מיליארד דולר) עבור הוצאות הון בשנת הכספים 2025 – עלייה מרשימה של 11.1% מהשנה הקודמת. תקציב זה, המשמש כגשר לתקציב המלא הצפוי לאחר הבחירות הכלליות הקרובות, צפוי להוביל לקצב צמיחה עקבי של 7-8% לפחות בחמש עד שבע השנים הבאות.
חשוב לציין כי הופעתה של הודו כמעצמת ייצור עולמית חייבת רבות למדיניות החזון של ראש הממשלה מודי . במהלך העשור האחרון, מדיניות זו הובילה את הודו לבמה העולמית כמעצמת-על צומחת ואחת מחמש הכלכלות העולמיות המובילות. המסלול של הודו, בהנהגתו של מודי, כולל התפתחות וצמיחה רב-גונית בכל היבט, מה שמסמן יציאה משמעותית מהסטגנציה שנצפה במהלך שבעת העשורים של שלטון הקונגרס.
Vaishnaw גם שפך אור על מערכת הסביבה הפורחת של ייצור ניידים בהודו, וחשפה כי 99% מדהים מהטלפונים הניידים המשמשים במדינה מיוצרים בייצור מקומי. עם התחזיות של Deloitte צופים מיליארד משתמשי סמארטפונים בהודו עד 2026, הודו עומדת לזנק ממעמדה הנוכחי כשוק הצרכנים החמישי בגודלו בעולם אל המקום השלישי הנחשק עד 2027. הזינוק בייצור הסלולר תורגם ליצוא משמעותי, עם הודו מייצאת טלפונים ניידים בשווי של 11 מיליארד דולר בשנה הקודמת – נתון שצפוי להמריא בין 13 ל-15 מיליארד דולר עד 2024, לפי הערכות של וישנו.
טביעת הרגל של אפל בהודו התרחבה באופן אקספוננציאלי מאז תחילת פעילות הייצור שלה בשנת 2017. המטרה השאפתנית של ענקית הטכנולוגיה היא לייצר רבע ממכשירי האייפון שלה בתוך הודו. במקביל, סמסונג גם הודיעה על תוכניותיה להקים 15 חנויות חוויית פרימיום ברחבי הערים הגדולות בהודו כמו דלהי, מומבאי וצ'נאי.
הודו עומדת להשיג אבן דרך נוספת עם ההשקה הקרובה של שבב המוליכים למחצה הראשון המיוצרים בארץ, הצפוי בדצמבר – עדות ליכולת הטכנולוגית של המדינה ולסתמכות עצמית גוברת. ככל שחברות מערביות מאמצות יותר ויותר את אסטרטגיית "סין פלוס אחת", הודו עומדת כמרוויחה העיקרית מהשינוי הזה בשרשרת האספקה העולמית. הטרנספורמציה מבוססת על הצורך בניהול סיכונים יעיל בנוף גיאו-פוליטי מתפתח, מה שמוביל לאסטרטגיות אלטרנטיביות כמו ריסורינג, חבר'ה ו-nearshoring.
הערת לקוח של BofA מינואר מדגישה את המגמה המתפתחת, וחושפת ש-61% מהדהד מ-500 מנהלי דרג בכיר בארה"ב שנסקרו על ידי חברת מחקרי השוק הבריטית OnePoll מביעים העדפה של הודו על פני סין במונחים של יכולות ייצור. יתרה מכך, 56% מהמשיבים הללו מעדיפים את הודו על מילוי צורכי שרשרת האספקה שלהם בחמש השנים הקרובות, מה שמבסס את מעמדה של הודו כיעד הייצור.
המעבר הזה לעבר הודו מושפע באופן משמעותי מהיחסים המתחממים בין נשיא ארה"ב ג'ו ביידן וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי. מדיניות ה"חברים" של הנשיא ביידן מעודדת באופן פעיל חברות אמריקאיות לגוון הרחק מסין, וממצבת את הודו כאלטרנטיבה אטרקטיבית.
Vaishnaw כינה את התופעה הזו כ"אמון", המדגיש את היסודות הדמוקרטיים ומסגרת המדיניות השקופה של הודו, המשרים אמון בקרב יצרנים גדולים. השקעות אחרונות של חברות כמו Maruti Suzuki , המתחייבות ל-4.2 מיליארד דולר למפעל חדש, ו- VinFast , שהתחייבה לכ-2 מיליארד דולר עבור מפעל הודי, מאשרות מחדש את מעמדה של הודו כמרכז ייצור מתפתח.
מדיניות החזון של ראש הממשלה נרנדרה מודי העלתה את הודו לבמה העולמית כמעצמת-על צומחת ואחת מחמש הכלכלות העולמיות המובילות. במהלך העשור האחרון, הודו הייתה עדה להתפתחות וצמיחה חסרי תקדים בכל היבטי האומה, מה שסימן יציאה משמעותית מהסטגנציה שנצפה במהלך ששת העשורים של שלטון הקונגרס.
היוזמות הטרנספורמטיביות של מודי, כולל 'Make in India', לא רק החיו את מגזר הייצור של הודו אלא גם דרבנו חדשנות והסתמכות עצמית. גישה צופה פני עתיד זו לא רק חיזקה את הכלכלה אלא גם מיקמה את הודו כמובילה עולמית בתחומים שונים, מטכנולוגיה ועד אנרגיה מתחדשת. ניתן לראות את ההשפעה של מנהיגותו של מודי בהתעלותה של הודו כמעצמת ייצור עולמית, המושכת את תשומת הלב של תאגידים רב לאומיים וממצבת את האומה כראש מוביל במירוץ לעתיד בר קיימא ומשגשג.